ניב גלבוע עושה את דרום אמריקה: טור 3 ואחרון

והפעם: אוי לבושה ולכלימה – היכן אכלתי את הבשר הטוב ביבשת ובארגנטינה? ואם כבר הגעתם לפראגוואי, איפה כדאי ללון ולאכול.

לטורים הקודמים: החיים הנפלאים בריו דה ז׳אנרו; בואנוס איירס למתקדמים.

בשבוע שעבר, כשחלקתי את חוויותי מבואנוס איירס, הבטחתי לספר היכן גיליתי את הבשר הכי מדהים שאני טעמתי במדינה. האמת, אני די מתבייש לספר: זה היה בקפיטריה תיירותית הומה אדם, אי שם בצד הארגנטינאי של מפלי האיגוואסו.

רק תחשבו כמה היססתי לפני שבכלל נכנסתי. הרי החוק הכי ברור באכילה בחו״ל – זה לא לאכול באיזורי תיירות הומים. זה חוק הגיוני. תיירים ישלמו יותר, המקום לא ישקיע ואפילו יזלזל, כי תיירים באים פעם אחת. אבל באיגווסו, אותם מפלי ענק מעוררי התפעלות, לא היתה לי ברירה. הבטן קיקרה אחרי הליכה של שעות במסלולים השונים. ואיזה מקום יפה זה היה. בטורים שלי בחו״ל אני מטבע העניין מתעסק באוכל ובלינה, פחות בנופים – אבל אם אתם אי פעם באיזור הזה של כדור הארץ – לא לפספס. מדובר בחוויה מפתיעה במשולש הגבולות בין ברזיל, ארגנטינה ופראגוואי. אבל כעת אמליץ לא רק על הנוף, אלא על האוכל גם.

אני לא חושב שזה היה מקרי או חד פעמי, שהקפיטריה היתה כה טובה. בעמדת הבשר עמד אדם לא צעיר שטיפל בנתחים השונים במומחיות יוצאת דופן. הבשרים היו רכים, טעימים ועשויים בכישרון. הצוריסוס עסיסיות והכל הוכן בחיוך. וכך, בניגוד לכל מסעדות היוקרה בבואנוס איירס והמסעדות המשפחתיות שסעדתי בהן, פה הכי נהנתי. כן, היה גם בופה עמוס כל טוב, וגם במקרה הזה בניגוד לחוקים הברורים של מסעדנות טובה – המאכלים בו היו טובים. שלל ירקות ופשטידות, מאפים וקינוחים. ישבתי שם בצהריים, לוגם יין מקומי נהדר מזן מלבק, ואוכל להנאתי. טוב יש מינוס אחד: זו קפיטריה, והיו בה די הרבה אנשים. אבל שרדתי.

 

סוף כל סוף קיבלתי מידיום רייר. פראגוואי
סוף כל סוף קיבלתי מידיום רייר. פראגוואי

 

 

כן, גם עברית שמעתי במפלים, אז אם אתם במקרה בדרך לשם, הקפיטריה הספציפית הזו נמצאת בתחילת מסלול הביניים במפלים, תחנה ראשונה של הרכבת. לכו בעקבות השלטים לאיזור האוכל. אתם תופתעו.

כשהייתי באיגווסו גרתי בכלל בצד של פראגוואי במלון נהדר, שהיתרון בו היתה המסעדה. זו נחשבת לאחת המסעדות הטובות באיזור (לא קפיטריה הפעם, אלא מסעדה של ממש, מלצרים מיומנים, תפריט ינות נהדר ואוכל מקומי).

אכלתי את הדג המקומי – surubi. דג נהר שנעשה פה בטיגון עדין לצד ירקות. המנה אולי הכי פופלרית בפראגוואי אחרי הבשרים (עוד נגיע בהמשך לאסנסיון הבירה) היא שורש היוקה שמוגש ממש כמו צ׳יפס. בניגוד לתפוח אדמה, הוא אמור להיות בריא יותר. הטעם? מעין תפוח אדמה, רק אנמי יותר.

 

סלט קייצי במסעדת המלון
סלט קייצי במסעדת המלון

 

 

המלון – la Ventantas suits – נמצא בשכונה סגורה, וכפי שלמדתי בהמשך, יש הרבה כאלה בסביבה. לא בגלל פשע, הסבירו לי, אלא כדי ״שגורמים לא מתאימים״ לא יסתבבו ליד בתי העשירים. ויש הרבה עשירים מתברר, עם בתים ענקיים, בריכות ומכוניות נוצצות בחנייה. החדרים במלון נוחים, אפילו מפנקים. ארוחת הבוקר טובה, עם חביתה שתוגש לכם. אני שילמתי 80$ ללילה.

במרחק שעת טיסה נמצאת אסנסיון, בירת פרגוואי. העיר היא לא באמת איזור מתוייר, ובצדק, יש שיאמרו. אין פה מה לעשות חוץ מכמה קניונים ומסעדות. אבל אם התגלגלתם לפה אז קבלו שתי המלצות ממני. הראשונה ״אל גאושו״. מסעדה שנחשבת מאד בבירה.

אכול ככל יכולתך נתחי בשר שמרקדים להם בידי מלצרים שמסתובבים כל הזמן. אל תקחו את הפילה מניון – הוא יבש כמו אבן, אבל הנתחים הרגילים, פיקניה וצוריסה יהיו טובים מאד. יש גם בופה של סושי, המון אפשרויות של סלטים, גבינות ונקניקים.

IMG_1848
אכול ככל יכולתך. אל -גאושו

 

 

מקום נוסף באסנסיון הוא בבעלות ועל שם שחקן כדורגל אסוולדו. למסעדה יש שני סניפים בשניהם תקבלו נתחי בשר טובים, סלטים וקינוחים הגיוניים. פה אפשר לבקש את האנטריקוט מידיום וגם לקבל אותו ככה.

הבשר בפראגוואי נחשב בצדק לטוב במיוחד, לישראל יש יבוא גם מפה ולא הופתעתי לגלות שמשלחת של אנשי רבנות חיה לה פה כדי לשים חותמת כשרות על הבשר הזה, שכאשר יגיע לישראל יעלה לכם, גם בגללם, הרבה יותר כסף. פה תשלמו בממוצע 20 דולר על מסעדה של אכול ככל יכולתך – וכך בפחות ממאה שקל (כולל שתייה) תוכלו לבלוס להנאתכם עד שתתפוצצו. סטייק גדול במסעדה יעלה בסביבות ה-50 שקלים והבשר כאמור באמת איכותי מאד. ושוב, לכו חפשו בישראל מחירים כאלה. על בשר בינוני במקרה הטוב תשלמו כמו על פרה שלמה. נכון שכדי לאכול פה בזול צריך לטוס חצי עולם, אבל תאמינו לי, זה שווה את זה.

One Response

  1. יריב Reply

    איגווזו ולא איגווסו. אכן מקום מדהים

Leave a Reply